myMenu

פנס בודד - Un lampadaire solitaire. Panass boded

Zéou Zéh - זהו זה
Panass Boded - פנס בודד
https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjz2TIG1hdXilBFEngvPXGxV2IdpM_vqcFsjjCs_19UeBwMhtFoM6RjK9NOjFTLrrsMMu6JjADTh6Pl36IoU3YkcZfNYu0SOnGkP2IKT_cuKINK1S_YIFY6d1jWGGLFPp0VgviNXov5kHskBV3Bw65Zy9JrrOvgX7m9Rn9rocWUKqHxJwkW4gK-z77A/w191-h268/recto100chansons2.jpg

Livre Disponible sur Amazon ou cliquez ici pour acheter le fichier pdf : 19€      

Paroles et musique page 47 de notre livre "100 Traductions de Chansons Israéliennes"

פנס בודד

www.youtube.com/watch?v=ZnVR5sC4Y7s

Pour l’écoute, scanner le QR-code
ou cliquez sur le lien à droite

חוה אלברשטיין

Interprète : Hava Albertstein

מילים: יוסף דר וחיים גורי

לחן: סשה ארגוב

Paroles : Yossef Dach & Haim Guri

Musique : Sasha Argov

היה היה פנס בודד בקצה שכונה

והוא האיר את ילדותנו הקטנה

והוא האיר את משחקי המחבואים

ולאורו היו הקדרים באים.

Il était une fois un lampadaire solitaire au fond d'un quartier

et il éclairait notre petite enfance

et il éclairait les jeux de cache-cache

et avec sa lumière, quand on jouait à « l’épervier »,

il éclairait ceux qui devenaient les « chats ».

כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב" 

היה קולה של אמא רץ בתחנוניו:

"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר,

כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר". 

"רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט

את תמיד הורסת כשכבר כמעט

לא הספקנו לשחק מעט אפילו" -

אבל תחנונינו לא הועילו

Quand les « gendarmes » étaient sur le point d’attraper le « voleur »

Il y avait la voix de maman qui criait en suppliant

" Rentre à la maison, viens dîner, il est déjà tard,

Il est temps de se coucher pour dormir, il faut se lever demain."

"Juste un instant, maman, juste un instant encore.

Tu détruis toujours tout quand ça va être le bon moment. 

Nous n'avons même pas pu jouer un peu" –

Mais nos supplications ne servaient à rien

היה היה פנס בודד בקצה שכונה

ועל ידו גדר, ושער וגינה,

ושם אמרתי לה את שאומרים כולם

על מפתני כל הבנות שבעולם.

וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה,

רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה -

אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר,

כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".

"רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת,

את תמיד הורסת כשכבר כמעט

לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" – 

אבל תחנוני אז לא הועילו.

Il était une fois un lampadaire solitaire au fond d'un quartier et à coté une clôture, 

une porte, et un jardin,

Et là je lui ai dit 

ce que l’on dit tous aux portes de toutes les filles du monde.

Et quand ma main, qui avait déjà déchiré un million de feuilles, 

voulut lui caresser, un peu la tête, 

elle dit : "désolé, mais j'ai un examen à mon séminaire, 

Il est temps d’aller se coucher, il faut se lever demain."

"Juste une seconde, Rina, juste une minute,

Tu détruis toujours tout quand ça va être le bon moment. Nous n'avons même pas eu le temps de discuter un petit peu" -

Mais mes supplications, alors, ne servaient à rien.

היה היה פנס בודד - חלפו שנים

ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים

והשכונות מצאו מקלט בפזמונים,

אבל אותם קולות ברחוב ובגנים.

וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו

והחצר כולה מלאה בשריקותיו,

אני יוצא אל המרפסת וקורא:

"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד".

"רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט

לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט".

אז רציתי להפחיד אותו כאילו -

אבל לא ירדתי אפילו.

היה היה פנס בודד

Il était une fois un lampadaire solitaire–les années passèrent. 

Une autre lumière illumine maintenant les maisons du voisinage. 

Et dans les quartiers on entend de nouveaux refrains, 

mais les mêmes voix résonnent dans les rues et les jardins.

Et quand un jeune est appuyé dehors sur son vélo 

et toute la cour est pleine de ses sifflements.

Je sors sur le balcon et l’appelle :

"Ecoute petit gars rentre chez toi ou je descends"

"Juste un instant, mon garçon, juste un bref instant de plus, 

pas de soucis, joue un peu, crie - mais seulement un peu".

C’était comme si je voulais lui faire peur - 

mais je ne suis même pas descendu.

Il était une fois un lampadaire solitaire

 

Note :

La chanson a été écrite pour la troupe "HaTarnegolim" en 1963.

La version de Hava Alberstein figure dans son premier album solo sorti en 1967.

Liens utiles :